מיתוסים ושברם

1.

1.
המיתוס:
"היען טומן את ראשו בחול"

ושברו:
מעולם לא בקע היען שטמן את ראשו בחול, גם לא בת-יענה.

ההסבר:
בדומה לנו, גם היען אינו שש לישון בעמידה. כאשר הוא מתיישב, ראשו וצווארו נחים על ובינות לנוצותיו, מרחוק הוא נראה כערימה של נוצות ללא ראש, למעשה גם מקרוב.

2.

2.
המיתוס:
"השמש בשקיעתה אינה מזיקה לעיניים, לכן ניתן להתבונן בשקיעה"

ושברו:
ועוד איך מזיקה ואפילו מסוכנת יותר, בשל חוסר המודעות לכך, דבר המעודד התבוננות ארוכה ורומנטית.

ההסבר:
זווית הכניסה של אור השמש אכן נמוכה יותר וישירה פחות ועל-כן האור הולך ופוחת ונוצר הדימוי של חוסר סכנה. דווקא בשל כך אנו מתבוננים זמן רב, באישונים מורחבים (על-רקע החשיכה המתקרבת) ומסכנים את עינינו.

3.

3.
המיתוס:
"השמיים זרועים במיליארדי כוכבים מנצנצים"

ושברו:
בלילה בהיר אנו מסוגלים להבחין, לכל היותר, ב-3000 כוכבים, בעין בלתי מזויינת. כל השאר הוא מיתוס רומנטי בעיני רוחנו.

ההסבר:
אנו מאצילים מתוך הידע השגור ומתוך תוצרי הטלסקופים הגדולים אל-עבר היסק לא נכון ושגוי הנראה סביר רק בדמיוננו.